קבלת פטור בגיל 26 והקפאת המעצרים: הצעות החוק להסדרת מעמד בני הישיבות

לפי הצעת החוק הראשונה, שר הביטחון יהיה רשאי להעניק צו דחיית שירות לתלמיד ישיבה הלומד לימודים תורניים באופן סדיר, בהיקף של לפחות 45 שעות שבועיות בישיבה או 40 שעות שבועיות בכולל. הצו יינתן לתקופה של עד שנה בכל פעם, וניתן יהיה לחדשו עד שהתלמיד יגיע לגיל 26. בהגיעו לגיל זה, על פי ההצעה, יעניק לו שר הביטחון פטור מלא מחובת שירות סדיר.

הצעת החוק כוללת גם הוראות מעבר שנועדו להסדיר בדיעבד את מעמדם של תלמידי ישיבות בתקופה שחלפה מאז פקיעת ההסדר החוקי הקודם. לפי ההצעה, תלמיד ישיבה שעמד בתנאי הלימוד עד כניסת החוק החדש לתוקף לא יועמד לדין בגין אי-התייצבות לשירות. אם כבר הועמד לדין או שניתן נגדו פסק דין, יופסקו ההליכים או ביצוע פסק הדין לאלתר.

בנוסף, מוצע לאפשר לתלמידי ישיבות להגיש בקשה לדחיית שירות גם אם לא השלימו את הליכי הרישום בתקופה שבה לא היה הסדר חוקי בתוקף. בדברי ההסבר להצעה נטען כי הסדרת מעמדם של תלמידי הישיבות היא חלק מההסדרים שעליהם התבססה מדינת ישראל מאז הקמתה. יוזמי החוק מבקשים לעגן את ההכרה בלימוד התורה כערך מרכזי, שלשיטתם מטיל על המדינה חובה מוסרית והיסטורית לאפשר את אורח חייהם של המבקשים להקדיש את חייהם ללימוד תורה.

במקביל הגישו פרוש ושטארק הצעת חוק נוספת, כהוראת שעה לתקופה של שנה, המכונה "חוק הקפאת המעצרים". מטרתה להפסיק באופן מיידי הליכי מעצר, חקירה ואכיפה פלילית נגד תלמידי ישיבות, עד להשלמת החקיקה הכוללת להסדרת מעמדם.

לפי ההצעה, לא יינקטו הליכי אכיפה מכוח חוק שירות ביטחון או חוק השיפוט הצבאי נגד תלמידי ישיבות שמועד התייצבותם חל מ-1 ביולי 2023 ואילך, בתנאי שיצהירו כי הם לומדים לפחות 45 שעות שבועיות בישיבה או 40 שעות בכולל, וכי אינם עוסקים בעיסוק נוסף.

בדברי ההסבר להצעת החוק נכתב כי היא מוגשת על רקע "שעת חירום יהודית וחברתית". לטענת יוזמיה, המצב המשפטי הקיים הוביל לתסיסה ולקרע פנימי בחברה, והקפאת הליכי האכיפה נועדה להרגיע את המצב עד לגיבוש הסדר קבוע.

בלשכתו של פרוש מסרו כי הגשת שתי ההצעות עם פתיחת הכנסת החדשה נועדה להציב את הסדרת מעמדם של תלמידי הישיבות בראש סדר העדיפויות הפרלמנטרי. לדבריהם, המהלך נועד להסיר את איום המעצרים והסנקציות מעל תלמידי הישיבות ולאפשר להם להמשיך בלימודיהם.