בג"ץ: "יו"ר הכנסת הפר פסק דין בעניין בחירת מבקר המדינה - ופגע בסדרי השלטון"

במרכז הפרשה עומדת החלטה של בג"ץ מחודש יולי, שביטלה את הסבב השני בבחירות למבקר המדינה בשל פגם מהותי בחשאיות ההצבעה. בית המשפט הורה אז לכנסת לקיים את ההצבעה מחדש, בהקדם האפשרי. אלא שמאז חלפו חודשים, ההצבעה לא התקיימה, ואוחנה לא קבע לה מועד חדש.

מי שפנה בעקבות זאת לבג"ץ היה ירון גדות, שדרש לחייב את יו"ר הכנסת לכנס את המליאה ולהשלים את בחירת מבקר המדינה. גם היועצת המשפטית לכנסת הבהירה כי יש לקיים את פסק הדין, ואף הציגה את עמדתה בפני אוחנה במספר הזדמנויות. למרות זאת, ההליך לא חודש.

אוחנה מצדו טען כי הסמכות לקבוע את מועד ההצבעה נתונה לשיקול דעתו. לדבריו, מאחר שהבחירות לכנסת ה-26 התקרבו, נכון יותר שהכנסת הבאה היא שתבחר את מבקר המדינה, המכהן במשך שבע שנים. עוד טען כי משרד מבקר המדינה ממשיך לתפקד, ולכן אין הצדקה להתערבות בית המשפט.

אלא שההסברים הללו לא שכנעו את השופטים. בפסק הדין, שכתבה השופטת רות רונן ובהסכמת הנשיא עמית והשופט חאלד כבוב, נקבע כי אוחנה לא סיפק הסבר מניח את הדעת להימנעותו מקביעת מועד להצבעה. השופטים הבהירו כי הסמכות שניתנה לו בחוק אינה מעניקה לו אפשרות להימנע ממילוי חובתו.

"מכתבי הטענות שלפנינו עולה תמונה מדאיגה באשר לטעמים ביסוד מחדלו של יו"ר הכנסת", כתבה רונן, והדגישה כי הוא פעל בניגוד לעמדתה הברורה של היועצת המשפטית לכנסת.

מכאן עברה השופטת לקביעה חמורה אף יותר: "החובה לציית לפסקי דין ולכבדם היא תנאי יסוד במשטר דמוקרטי הפועל לפי עיקרון שלטון החוק". עוד הדגישה כי החובה הזו מוטלת על כולם, ובמיוחד על רשויות השלטון, שאינן עומדות מעל החוק.

"בענייננו, הימנעות ממושכת מקיום פסק הדין בעניין רסלר כמוה כהפרתו, ולא ניתן להשלים עם פגיעה כזו בסדרי השלטון והמשטר", קבעה השופטת.

אלא שכאן מגיע החלק החריג בפסק הדין. למרות הביקורת הקשה, בג"ץ החליט שלא להורות על קיום ההצבעה. הסיבה אינה נעוצה בהתנהלותו של אוחנה, אלא בעובדה שבינתיים נערכו הבחירות לכנסת ה-26, ב-27 באוקטובר, ונבחרו חברי כנסת חדשים.

השופטים קבעו כי גם אם הכנסת היוצאת ממשיכה לכהן מבחינה פורמלית עד לכינוס הכנסת החדשה, קיים קושי מהותי בכך שהיא תקבל כעת החלטה משמעותית כל כך, שתשפיע על זהותו של מבקר המדינה לשבע השנים הבאות. לכן, הבחירה תיוותר בידי הכנסת הנכנסת.

בג"ץ גם לא הכריע בשאלה מה יעלה בגורלו של הליך הבחירה שכבר החל. האם הכנסת החדשה תוכל להמשיך לסבב השני בין עו"ד מיכאל ראבילו לשופט בדימוס יוסף אלרון, או שתיאלץ להתחיל את ההליך מחדש? השופטים הותירו את השאלה פתוחה, וקבעו כי ניתן יהיה לבחון אותה לאחר שהכנסת החדשה ויושב הראש שלה יקבלו החלטות בנושא.

גם כשהחליטו לדחות את העתירה, השופטים לא אפשרו להתנהלותו של אוחנה להסתיים ללא התייחסות נוספת.

"אין בדחיית העתירה משום מתן אישור להתנהלותו החמורה של יו"ר הכנסת", הדגישה השופטת רונן. בפסק הדין נקבע כי המחדל פגע לא רק בשלטון החוק ובמעמדם של הכנסת ובית המשפט, אלא גם בשני המועמדים שהתמודדו על התפקיד, ובעיקר בציבור, שנותר במשך חודשים ללא מבקר מדינה.

בסופו של דבר, נקבע כי יו"ר הכנסת והכנסת יישאו בהוצאות העותר בסך 10,000 שקלים. וכך הסתיימה העתירה בתוצאה יוצאת דופן: בג"ץ לא חייב את אוחנה לקיים את ההצבעה שביקש העותר, אבל קבע כי ההימנעות הממושכת מקיומה הפרה למעשה את פסק הדין הקודם. הבחירה במבקר המדינה תעבור כעת לכנסת הבאה, והביקורת החריפה על הדרך שבה התנהל ההליך נותרה כתובה בפסק הדין.