הרצי הלוי: "לא הייתה בגידה ב-7 באוקטובר. הכישלון היה ניתן למניעה"

"מאה אחוז לא הייתה בגידה. הדרג המדיני וההנהגה הפוליטית צריכים לומר את זה בקול רם וברור", אמר הלוי. "אני יודע להסביר איך קרה השבעה באוקטובר עד הפרטים הקטנים. אני גם מכיר את האנשים ואינני מאמין שמישהו מעמיתיי, אחרי עשרות שנות שירות שבהן סיכן את חייו, יחליט יום אחד לעזור לחמאס".

הלוי הסביר כי גם מבחינה מעשית, שיתוף פעולה מבפנים עם חמאס היה מחייב מעורבות של אנשים רבים. "כדי לעזור לחמאס לא מספיק אדם אחד שמשתף פעולה אלא רשת רחבה מאוד. אחרי שלוש שנים לא נמצא אפילו אדם אחד כזה", אמר.

בהתייחסו להקמת ועדת חקירה ממלכתית, אמר הרמטכ"ל לשעבר כי ישראל חייבת לברר את נסיבות המחדל ולשאול שאלות קשות. "כחלק מתהליך הלמידה והריפוי, ישראל חייבת להשלים את הבירור ולשאול שאלות קשות, כפי שעשינו בצה"ל. זה חשוב מאוד. שבעה באוקטובר היה כישלון שניתן היה למנוע. צריך להביט לכישלון בעיניים כדי להיות מסוגלים לתקן".

הלוי הזכיר בדבריו גם את שירי ביבס, שנחטפה מביתה בקיבוץ ניר עוז עם שני ילדיה. "אני מסתכל בתמונתה של שירי ביבס ורואה את הפחד בעיניים שלה. אנחנו לא היינו שם בזמן כדי לעזור ולהציל אותה. זה הכישלון", אמר.

כשנשאל אם ניתן להשיג "ניצחון מוחלט", מתח הלוי ביקורת על התנהלות הדרג המדיני בתחילת המלחמה. לדבריו, בצה"ל ביקשו לעבור ממבצעים מוגבלים ותקיפות אוויריות לתמרון קרקעי משמעותי, אך ההחלטה לא התקבלה במהירות. "לקח לנו הרבה זמן לשכנע את הדרג המדיני לתמרן בעזה. היינו צריכים לשבור את דפוס סבבי המבצעים הקטנים, שהתבססו רק על תקיפות מהאוויר", אמר.

הלוי טען כי הלחץ הצבאי שהופעל ברצועה היה הכרחי גם להשבת החטופים. "אני יודע שיש מי שחושבים אחרת, אבל בלי לחץ צבאי חזק בתוך עזה, לא היינו יכולים להשיב את החטופים. אני יכול להוכיח זאת", אמר. עם זאת, הרמטכ"ל לשעבר הודה כי במהלך הלחימה נהרגו חטופים כתוצאה מתקיפות של צה"ל. "לצערנו עשינו טעויות. פצצות שלנו הרגו חטופים. כמובן, זה לא היה מכוון. לא ידענו שהם נמצאים שם", אמר. לדבריו, בעקבות המקרים הללו עבר צה"ל תהליך למידה מואץ שנועד לשפר את היכולת לדעת היכן נמצאים חטופים ולמנוע פגיעה בהם.

בהמשך התייחס הלוי להערכות המודיעיניות שקדמו למתקפה ולהחלטה להציב את חמאס בעדיפות נמוכה יחסית לאיומים אחרים. לדבריו, סדר העדיפויות הביטחוני של ישראל היה תחילה איראן, אחריה חיזבאללה ורק לאחר מכן חמאס, משום שלא הייתה הערכה שהארגון מתכוון לצאת למתקפה רחבת היקף. "התפיסה בצה"ל ובשב"כ וגם בדרג המדיני הייתה שחמאס אינו רוצה מלחמה כי הוא רוצה להוכיח שהוא מסוגל לדאוג לשני מיליון פלסטינים בעזה, כדי להשתלט בהמשך גם על יהודה ושומרון", הסביר. "זה היה החשש שלנו. חמאס השקיע מאמצים רבים כדי לגרום לנו להגיע להערכה הזאת".

לדברי הלוי, מנהיג חמאס יחיא סינוואר פעל להפתיע את ישראל ולבצע מתקפה מתואמת לאורך הגבול. "סינוואר עשה הכול כדי להפתיע אותנו ולפעול בו זמנית. כל נקודה בסמוך לגבול בעזה הותקפה מיד אחרי 6:29 בבוקר", אמר. הוא הוסיף כי סינוואר היה משוכנע שישראל תימנע מתמרון קרקעי ברצועה בשל מורכבות הלחימה בה. "לצערנו עזרנו לו לחשוב כך", הודה.

הלוי סיפר כי כבר בשעות הבוקר המאוחרות של 7 באוקטובר העבירה ישראל מסר אזהרה לחיזבאללה, מחשש שהארגון ינצל את המתקפה בדרום כדי לפתוח חזית נוספת בצפון. "הופתענו בעזה, אבל אנחנו עוקבים אחריכם מקרוב. אם תעשו אפילו תנועה קטנה, פטיש כבד מאוד יונחת על לבנון", ציטט הלוי את המסר שהועבר לארגון.

דבריו נאמרו בוועידת "שורת הדין" למלחמה באנטישמיות, שנפתחה במוזיאון למורשת יהודית בניו יורק. הוועידה מתקיימת זו השנה השלישית בהובלת נשיאת הארגון, עו"ד ניצנה דרשן-לייטנר, ובהשתתפות עשרות ארגונים פרו-ישראליים, מומחי ביטחון ומדיניות חוץ, משפטנים, אנשי אקדמיה ומובילי דעת קהל אמריקנים.

דרשן-לייטנר התייחסה למאבק באנטישמיות ואמרה כי האיומים על ישראל והעם היהודי אינם מוגבלים לשדה הקרב הצבאי. לדבריה, האנטישמיות מתודלקת באמצעות מימון נרחב, בינה מלאכותית, רשתות חברתיות ומערכות משפט בינלאומיות.

"התשובה שלנו חייבת להיות שילוב זרועות חסר תקדים – בין משפטנים, דיפלומטים, חוקרים ואנשי טכנולוגיה", אמרה. "הגיע הזמן שנעבור מהגנה להתקפה ולגבות מחיר יקר מכל מי שמנסה לפגוע בזכותנו לחיות בביטחון בארצנו".