הרצוג במכתב אזהרה חריג לנתניהו: “האלימות ביו”ש עלולה להוביל למלחמת אזרחים”

המכתב נשלח בעקבות ביקור שערך הנשיא ביהודה ושומרון ושיחות שקיים עם מפקדי צה"ל, שוטרים ואנשי שב"כ. הרצוג מתאר בו תמונת מצב חמורה של התגברות האלימות מצד קבוצות של פורעים יהודים, לצד מחסור בכוח אדם ובאמצעי אכיפה הדרושים להתמודדות עם התופעה. הוא קורא לממשלה לגבש תוכנית חירום מתואמת ולפעול לפירוק הקבוצות העברייניות.

אחת האזהרות החמורות במכתב נוגעת לאירועים שהתרחשו בסוף ספטמבר בכפר הפלסטיני ג'אלוד, שם התעמתו פורעים ישראלים עם כוחות הביטחון, בין היתר על רקע ניסיון לאפשר למשפחה פלסטינית לשוב לביתה. "האירוע בג'אלוד היה כפסע משימוש בנשק חם על ידי כוחות צה"ל כלפי אזרחים ישראלים, או הרג חלילה של שוטר מג"ב מסלע שהושלך לעברו מטווח אפס", כתב הרצוג. "סופו של אירוע כזה מי ישורנו. עצם האפשרות לשימוש בנשק חם כנגד אזרחי ישראל, או פגיעה קטלנית חלילה באנשי כוחות הביטחון, נושאת בחובה תוצאה נפיצה. תוצאה שעלולה להוביל למלחמת אזרחים".

הרצוג תיאר את התגברות האירועים האלימים בשטח: "גל האלימות הלאומנית באיו"ש אינו פוסק. למעשה הוא הולך וגובר שריפות בתים, עקירת עצים, זריקות אבנים וסלעים, שוד עדרים ועוד צורות שונות ורבות של אלימות קשה מצד קבוצות של פורעים".

לדבריו, אנשי כוחות הביטחון הפועלים באזור מבקשים לבצע את עבודתם, אך מתקשים להתמודד עם ממדי התופעה. "כל החיילים, המפקדים, השוטרים ואנשי השב"כ שפגשתי הם אנשים מקצועיים ומרשימים, שמבקשים לבצע את מלאכתם נאמנה, אולם הן מפקדי צה"ל והן השוטרים ואנשי השב"כ מציגים תמונה מדאיגה של כלים מוגבלים ומחסור בכוח אדם".

הנשיא מזהיר גם מפני הצטברות של גורמים העלולים להחריף את המצב: "בהינתן בחירות בישראל, ברש"פ ובארה"ב ועם תחילת עונת מסיק הזיתים, ישנה התלכדות זירות. צירוף הנסיבות הזה יוצר מציאות נפיצה ומסוכנת במיוחד". לדבריו, התלקחות חמורה עלולה לפגוע לא רק בביטחון, אלא גם במעמדה הבינלאומי של ישראל, ביחסיה עם יהדות התפוצות ובכלכלתה. הרצוג מדגיש כי לכך מתווספת גם הפגיעה המוסרית הכרוכה באלימות כלפי פלסטינים חפים מפשע.

במכתבו מבקש הרצוג להבחין בין ציבור המתנחלים לבין הקבוצות המבצעות את מעשי האלימות, וטוען כי אין מדובר באירועים נקודתיים אלא בפעילות עבריינית מאורגנת. "אין מדובר באירועים נקודתיים של פשיעה לאומנית, ואין מדובר ב'אלימות מתנחלים', הגדרה המטילה כתם על ציבור שלם", כתב הנשיא. "המציאות בשטח היא מציאות של פעילות עבריינית מאורגנת של קבוצות ויחידים, שחלקם מוכרים היטב לרשויות. הרושם המתקבל הוא כי מדובר בארגוני פשיעה לכל דבר ועניין, וכך עלינו להתייחס אליהם".

הרצוג מציין כי חלק מהמעורבים מגיעים מתוך ההתיישבות וחלקם מחוצה לה. לדבריו, יש להסתייע במנהיגי ההתיישבות במאבק בתופעה, אך האחריות לטיפול בה מוטלת על המדינה ומערכות האכיפה. "ברם, מדינת ישראל כולה תעמוד מול השלכות של אסון התלקחות בשטח, ועלינו להפעיל את מכלול הכלים העומדים לרשות המדינה, כדי לפרק את ארגוני הפשיעה המשתוללים שם באין מפריע", כתב.

לצד האזהרות מציג הנשיא שורה של צעדים שהוא מבקש מהממשלה לנקוט. "אני מציע, אפוא, לגבש מיידית תוכנית מקיפה ומתואמת למיגור התופעה", כתב. התוכנית שמציע הרצוג כוללת תגבור כוחות הביטחון בשטח, מעצרים בהיקף נרחב, חקירות ופירוק הקבוצות העברייניות. בין היתר, הוא קורא לשימוש גם במעצרים מנהליים, כלי אכיפה חריג המאפשר מעצר ללא הגשת כתב אישום, בכפוף להוראות הדין ולביקורת שיפוטית.

בנוסף, מבקש הנשיא להקים צוות בין-משרדי ובין-ארגוני שישלב גורמי רווחה, חינוך, קהילה ורשויות מקומיות. הוא קורא לקיים שיח עם היועצת המשפטית לממשלה, גורמי אכיפת החוק ומערכת בתי המשפט, כדי לשפר את הטיפול במעצרים ובשחרור עצורים. "ללא אכיפה נראית לעין והרתעה ממשית אנו נגיע לאסון", מזהיר הרצוג.

בסיום המכתב מדגיש הנשיא כי האחריות למניעת ההסלמה מוטלת על הדרג המדיני ועל כלל רשויות המדינה. "האחריות המוטלת עלינו היא אחריות לאומית וממלכתית מן המעלה הראשונה", כתב, והוסיף: "אסור לנו לעכב אותה מטעמים שאינם מן העניין ויפה שעה אחת קודם".

המכתב, שנשלח לראשונה ב-8 באוקטובר והופץ בהמשך לגורמים נוספים בצמרת המדינה, מציב בפני הממשלה אזהרה מפורשת: ללא פעולה מתואמת ונחושה נגד קבוצות הפורעים, האלימות ביהודה ושומרון עלולה להוביל לפגיעה קטלנית באנשי כוחות הביטחון ולהתלקחות שתוצאותיה יחרגו מגבולות האזור.