וואלה - אתר החדשות המוביל בישראל, עדכונים מסביב לשעון

המכון הישראלי לדמוקרטיה: ועדת הבחירות לא מוסמכת לעכב את פרסום התוצאות

44

חוות דעת משפטית קובעת כי ועדת הבחירות חייבת לפרסם את התוצאות בתוך שמונה ימים, גם ללא הסכמת חבריה. סמכות האישור מוגבלת לבדיקת החישובים, ובמקרה של סירוב ניתן לעתור לבג"ץ

מערכת וואלה02/11/2026 - 19:35
הצהרתם של יו״ר ועדת הבחירות, השופט נעם סולברג לצד היועצת המשפטית לממשלה גלי בהרב מיארה וראש השב״כ דוד זיניצילום: ועדת הבחירות המרכזית

ועדת הבחירות המרכזית אינה מוסמכת לעכב או למנוע את פרסום תוצאות הבחירות לכנסת, גם אם חבריה מסרבים לאשר את חלוקת המנדטים. כך עולה היום (שני) מחוות דעת משפטית של המכון הישראלי לדמוקרטיה, שפרסמה עו"ד נסרין אבו עסלה ב-20 באוקטובר. לפי חוות הדעת, החוק מחייב את הוועדה לפרסם את התוצאות בתוך שמונה ימים מיום הבחירות, ואינו מאפשר לה להתנות את הפרסום בהסכמת חבריה.

חוות הדעת עוסקת בסמכויות מליאת ועדת הבחירות המרכזית, שהרכבה משקף את יחסי הכוחות הסיעתיים בכנסת היוצאת. על פי תקנות הבחירות, בתום היום השביעי שלאחר יום הבחירות מסכמים יו"ר הוועדה וסגניו את מספר הקולות הכשרים, קובעים את חלוקת המנדטים ומעבירים את פרטי החישוב לאישור המליאה. השאלה שנבחנה היא אם הליך האישור מאפשר לחברי הוועדה למנוע את פרסום התוצאות.

לפי עמדת המכון, התשובה שלילית. סעיף 11 לחוק יסוד: הכנסת קובע כי תוצאות הבחירות יפורסמו ברשומות בתוך שמונה ימים. בחוות הדעת מוסבר כי מדובר בחובה חוקתית, וכי הפרסום הוא פעולה פורמלית שנועדה לתת ביטוי רשמי להכרעת הבוחרים, ולא הליך שבמסגרתו רשאית הוועדה לבחון מחדש את תוצאות הבחירות.

הצהרתם של יו״ר ועדת הבחירות, השופט נעם סולברג לצד היועצת המשפטית לממשלה גלי בהרב מיארה וראש השב״כ דוד זיני
השופט נעם סולברג לצד היועצת המשפטית לממשלה גלי בהרב מיארה וראש השב״כ דוד זיני צילום: אתר רשמי, ועדת הבחירות המרכזית

סמכות מוגבלת לבדיקת החישובים

בחוות הדעת מוסבר כי תקנות הבחירות אינן מגדירות במפורש את אמות המידה לאישור התוצאות או את הנסיבות שבהן רשאים חברי המליאה לסרב לאישור. עם זאת, מאחר שמדובר בחקיקת משנה, יש לפרש את התקנות בהתאם לחוק הבחירות ולחוק יסוד: הכנסת.

לפי פרשנות המכון, סמכות האישור של מליאת הוועדה מוגבלת לבדיקת הנתונים המוצגים בפניה, ובראשם חישובי חלוקת המנדטים. חברי הוועדה רשאים להצביע על טעויות בחישוב ולדרוש את תיקונן במסגרת הזמן הקבועה בחוק, אך אינם מוסמכים להשתמש בהליך האישור כדי לעכב את פרסום התוצאות מטעמים פוליטיים או לצורך בירור טענות הנוגעות לתקינות הבחירות.

במכון מדגישים כי לא כל חומר הבחירות מובא לפני המליאה לצורך בדיקה מחודשת, ולכן הליך האישור אינו יכול לשמש תחליף להליך משפטי לבירור טענות על ליקויים בבחירות.

המסלול המשפטי: ערעור לאחר פרסום התוצאות

חוק הבחירות לכנסת קובע מסלול נפרד לערעור על תוצאות הבחירות. חברי ועדת הבחירות, סיעות, מועמדים וגורמים נוספים המנויים בחוק רשאים להגיש ערעור לבית המשפט לעניינים מנהליים בירושלים בתוך 14 ימים מפרסום התוצאות.

ערעור כזה יכול להתייחס לליקויים בניהול הבחירות, לחלוקה שגויה של קולות או מנדטים ולהשגת קולות שלא כחוק. לבית המשפט נתונה סמכות להורות, בין היתר, על עריכת בחירות חוזרות בכלל הקלפיות או בחלקן, לתקן את חלוקת הקולות ולהכריז מחדש על התוצאות.

לפי חוות הדעת, עצם קיומו של מסלול הערעור מלמד כי טענות מהותיות נגד תוצאות הבחירות צריכות להתברר בבית המשפט, ולא באמצעות סירוב של חברי ועדת הבחירות לאשר את החישובים.

55.7% שיעור ההצבעה נכון לשעה 16:00, ועדת הבחירות, 27 באוקטובר 2026
ועדת הבחירות, 27 באוקטובר 2026 צילום: אתר רשמי, ועדת הבחירות

מה יקרה אם הוועדה תסרב לפרסם?

בחוות הדעת נקבע כי אם חברי ועדת הבחירות יסרבו לאשר את החישובים מטעמים החורגים מסמכותם, או אם הוועדה תימנע מפרסום התוצאות במועד הקבוע בחוק, הדבר ייחשב למחדל מנהלי ולא לערעור על תוצאות הבחירות.

במצב כזה, מאחר שהתוצאות טרם פורסמו, לא ניתן יהיה להפעיל את מסלול הערעור הרגיל. לפי המכון, הדרך המשפטית תהיה פנייה דחופה לבג"ץ, המוסמך להורות לוועדה למלא את חובתה ולפרסם את התוצאות.

מסקנת חוות הדעת היא שגם אם חברי ועדת הבחירות ינסו למנוע את פרסום התוצאות, אין בסמכותם לסכל באמצעות הליך האישור את הכרעת הבוחרים.

עוד באותו נושא: