זה רק חיבוק? המחקר שמצא הבדל מפתיע בין גברים לנשים

אלא שלפני שמסיקים שכל גבר מפרש חיבוק כהזמנה למשהו נוסף, יש פרט חשוב: רק מיעוט קטן מהמשתתפים בכלל קישר חיבוקים לעוררות מינית. עבור רוב הנשאלים, חיבוק היה קודם כול חוויה של קרבה, תמיכה ונחמה.

המחקר, שפורסם ב-28 באוקטובר בכתב העת המדעי PLOS One, מציע הצצה מרתקת לשאלה פשוטה לכאורה: למה אנחנו מתחבקים, ומה גורם לחיבוק מסוים להישאר בזיכרון.

החוקרים, בהובלת ד"ר אנה לנה דורן מאוניברסיטת בריסטול, ניתחו תשובות של 15,049 מבוגרים בני 18 עד 92 מבריטניה, שהשתתפו בסקר רחב על מגע גופני.

המשתתפים נשאלו אם הם זוכרים חיבוק שהשפיע עליהם מבחינה רגשית באופן חיובי, ואם כן, מה הפך אותו למשמעותי עבורם.

כמעט 70 אחוזים מהנשאלים הצליחו להיזכר בחיבוק כזה. הסיבות המרכזיות היו תחושת נחמה, תמיכה, הבנה, ידידות ואושר.

אבל כשהחוקרים השוו בין תשובות הגברים והנשים, התגלה פער מעניין.

כ-3.9 אחוזים מהגברים שבחרו סיבה לזיכרון החיבוק ציינו עוררות גופנית, לעומת 0.8 אחוז בלבד מהנשים. כלומר, גברים היו בעלי סיכוי גבוה כמעט פי חמישה לתאר חיבוק כמעורר.

מנגד, כשליש מהנשים ציינו נחמה כסיבה המרכזית לכך שחיבוק מסוים נחרת בזיכרונן, לעומת כרבע מהגברים.

"מצאנו שבקרב משתתפים שזכרו חיבוק, גברים נטו יותר מנשים לתאר אותו כמעורר", הסבירה דורן.

עם זאת, היא הדגישה כי עוררות הייתה הסיבה הנדירה ביותר לזיכרון חיבוק, אצל שני המינים.

"העוררות לא הייתה חוויה נפוצה הקשורה לחיבוקים באופן כללי, ולכן הממצא הזה מבוסס על קבוצה קטנה יחסית של משתתפים", הבהירה.

חשוב גם לציין שהמחקר עסק בזיכרונות שאנשים דיווחו עליהם בדיעבד, ולא במדידה של תגובותיהם בזמן חיבוק. הוא גם לא בדק אם כל מי שציין עוררות התכוון בהכרח לעוררות מינית.

החוקרים גילו שההבדלים בין נשים לגברים הם רק חלק קטן מהסיפור.

אנשים שהעידו על עצמם כבעלי אמפתיה גבוהה, כלומר כאלה שמסוגלים להבין ולהרגיש את רגשותיהם של אחרים, נטו יותר לזכור חיבוקים בעלי משמעות רגשית חיובית.

גם אנשים שמודעים יותר לתחושות הגוף שלהם ולמגע גופני נטו לשמור בזיכרונם חיבוקים משמעותיים.

לעומתם, משתתפים שהרגישו לא בנוח עם חיבוקים, או התקשו לדעת כיצד לחבק אחרים, נטו פחות להיזכר בחיבוק כחוויה חיובית.

גורם נוסף שהתגלה כמשמעותי היה סגנון ההתקשרות הרגשית. אנשים שנוטים להימנע מקרבה רגשית ומעדיפים עצמאות וריחוק זכרו פחות חיבוקים חיוביים, בעוד שאנשים שנוטים לחשוש מדחייה או מפרידה דווקא זכרו יותר.

ומה לגבי אנשים שמתחבקים כל הזמן? באופן מפתיע, תדירות החיבוקים כשלעצמה לא נמצאה קשורה לסיכוי לזכור חיבוק משמעותי. לעומת זאת, אנשים שנוהגים לברך חברים ובני משפחה בחיבוק נטו יותר להיזכר בחיבוקים חיוביים.

לדברי דורן, הממצאים עשויים להסביר מדוע אותה מחווה גופנית יכולה לעורר תגובות שונות כל כך אצל אנשים שונים.

היא ועמיתיה מציינים כי המחקר התבסס על מדגם בריטי שבו כשלושה רבעים מהמשתתפים היו נשים, ולכן יש להיזהר מהסקת מסקנות גורפות על ההבדלים בין המינים או על תרבויות אחרות.

מחקר נפרד שפורסם ב-2025 מצא הבדל נוסף בין חיבוקים רומנטיים לחיבוקים בין חברים - הפעם במשך החיבוק עצמו.

חוקרים מגרמניה השתמשו ב-14 מצלמות ובמערכת ניתוח תנועה מבוססת בינה מלאכותית כדי לתעד חיבוקים בין זוגות רומנטיים ובין חברים.

הם גילו שחיבוק בין בני זוג נמשך בממוצע 7.02 שניות, בעוד שחיבוק בין חברים נמשך 2.88 שניות בלבד.

כלומר, בניסוי הזה בני זוג התחבקו במשך יותר מפי שניים מהזמן שבו התחבקו חברים.

אבל גם כאן החוקרים הדגישו שההקשר הרגשי משפיע על התוצאה, ושאי אפשר לקבוע את טיב היחסים בין שני אנשים רק לפי מספר השניות שהם מתחבקים.

בסופו של דבר, שני המחקרים מצביעים על מסקנה דומה: חיבוק הוא הרבה יותר ממגע בין שני גופים. הוא יכול לבטא אהבה, חברות, נחמה, געגוע ולעיתים גם עוררות, והמשמעות שלו תלויה לא רק במי שמחבק אותנו, אלא גם במה שאנחנו מביאים איתנו לאותו רגע.

ולפעמים, כל מה שצריך כדי להפוך חיבוק לבלתי נשכח הוא פשוט לקבל אותו בזמן הנכון.