המבקרים בעולם לא עפו על העונה הראשונה של "הכל הוגן", אם אפשר לשפוט לפי הביקורת הייצוגית ב"גרדיאן" הבריטי שהעניקה לה אפס כוכבים. העונה השנייה, שמושקת עכשיו בדיסני פלוס, כבר זכתה לכוכב אחד שלם מתוך חמישה, מאת אותה מבקרת (לוסי מנגן) באותו עיתון, שטענה כי כנראה יצאה מדעתה, אבל עליה להודות שהעונה הנוכחית טובה מקודמתה, ולמרבה האסון והאימה אפילו מצאה את עצמה נהנית.
נהנית, מלשון הנאה! שלא תהיה טעות: "הכל הוגן" עדיין איננה "הסופרנוס" או "הסמויה", ואפילו לא "דאלאס" או "שושלת", אבל מצד אחד אין לה יומרות כאלה או יומרות בכלל, ומצד שני, בגזרת הקאמפ למתקדמים אין לה מתחרות.
אם ב"שושלת" התענגנו על מלחמות אלכסיס-קריסטל בבריכת החבצלות, שבהן נשלפו ציפורניים ארוכות ונתלשו פאות ספוגות בבוץ, הרי שכבר בפרק הבכורה של "הכל הוגן 2" מושלכות הגיבורות לתוך מזרקה בנשף חגיגי שמארגנת אלורה גרנט (קים קרדשיאן) כהומאז' לזה שהרימה לעצמה הנסיכה גרייס קלי לכבוד יום הולדתה ה-40 (אלורה רכשה במכירה פומבית לכבוד הנשף את שמלתה של האורחת דאז אליזבת טיילור), תוספות שיער מעוכות מתעופפות לכל עבר, ואלורה מתמוטטת ובתיקה מתגלים עקרבים חיים.
וזוהי רק ההתחלה, ביקום שבו לעורכות הדין הכרישות ועוזרותיהן שמתפרנסות ממשפטי גירושים באלפיון העליון, יש שמות קסומים כמו אמרלד גרין (זוכת האמי, ניסי נאש), ליברטי רונסון (המועמדת לאוסקר, נעמי ווטס), קרינגטון ליין (כלת האמי והטוני, שרה פולסון) ומילאן (המועמדת לאוסקר, טיאנה טיילור), ולאחת הגרושות ששוכרות את שירותיהן קוראים אפרודיטה לאבסונג. למה לא באמת!!
אם להיות הוגנים, הדבר ש"הכל הוגן" עושה במלוא הרצינות הוא לא לקחת את עצמה ברצינות, ועל כך מגיע לה ולמפיק העל שלה, ראין מרפי, צל"ש סמלי. כשדינה סטנדיש (גלן קלוז המועמדת ל-8 פרסי אוסקר) מסבירה לקולגות שלה ש"נקמה היא משחק מסוכן", קשה שלא לגחך בזוכרנו שקלוז כיכבה באחד מסרטי הנקמה המצליחים ביותר בכל הזמנים, עת בישלה ארנבי מחמד בכיף שלה ב"חיזור גורלי".
ליין קוראת לדינה "דינה-זאור", ואת עמיתותיה היא מכנה בין היתר באלגנטיות נשגבת "מיי ווסט השחורה", "תחת שמן" ו"ואגינה יבשה". אין גבול לגסויות, בין היתר כשאלורה מזמינה את אדל וברונו מארס להופיע בנשף שלה (כי עם כל הכבוד, לא רק אסף רפפורט יכול להזמין את קייטי פרי להופעה בפני עובדי וויז. בתאילנד), וליברטי מעירה כי שמעה שלמארס יש ברונו גדול. שני הסופרסטארים עצמם אינם נראים בפרק, ועל אדל נאמר כי נסה על נפשה מהשטח מפני שהקרב במזרקה הזכיר לה דברים שרצתה לשכוח מימיה בבית הספר לבנות.
פניה של דינה מזכירות לקרינגטון ליין את הגרנד קניון, והיא מבטיחה לה בחמימות של תמסח נהרות שהיא לא שונאת אותה, אבל לא תהסס לנתק את מכונת ההנשמה של דינה כדי להטעין את הסלולרי שלה. דינה הואשמה ברצח כלשהו בסוף העונה הראשונה, אבל העונה השנייה מדלגת מעל המשוכה חסרת החשיבות כלא הייתה, וגם מצ'פרת את דינה ברומן עם גברבר שצעיר יותר מכל הסתימות שבפיה, שמסביר לה שהוא נמשך לכוח ולעוצמה שהיא משדרת. בכלל לא קרינג'י. אהבנו.
גם התינוק שמילאן ילדה בעקבות רומן עם הגרוש של אלורה, הבוסית שלה, שאז עוד היה בעלה, הוא רק הערת אגב בעונה 2, אבל אבי התינוק, שחקן הפוטבול הבוגדני צ'ייס מונרו (מתיו נוסקה) ממשיך לחשוף את הקוביות בבטן הפלדה שלו כחלק מהחוזה שלו, להנאת הצופים והצופות, צ'רלי קצ'רלי.
קרדשיאן עוקצת את עצמה בתפקיד אלורה ברפרור עסיסי לכשלונותיה הראשוניים בבחינות ההסמכה ללשכת עורכי הדין. היא לא יבגניה דודינה ואפילו לא יעל בר זוהר, אבל תמיד נעים להסתכל עליה, וכהרגלה היא יודעת להקיף את עצמה בצוות שמוציא אותה הכי טוב שאפשר. אז לסיכום, לא הכל הוגן בחיים. הרוב הגדול רחוק מלהיות הוגן, ומן הסתם אפשר למצוא גם מידה של חוסר הגינות בעובדה שכל כך הרבה נשים ואנשים מקבלים כל כך הרבה כסף כדי לייצר בועת סבון חסרת כל משמעות כמו "הכל הוגן", אבל עם יד על הלב, גם לבועות סבון יש זכות קיום, וקצת טראש יוקרתי עוד לא הרג אף אחד. אם כי הלילה עוד צעיר.