לקוראינו בשכונת מישור הגפן באופקים, אני מבקש להזכיר: אתם לא חייבים לדני קושמרו דין וחשבון. גם אחרי הטבח, ההפקרה והאובדן, עומדת לכם הזכות לבחור לפי שיקול דעתכם וסדר העדיפויות שלכם, בלי לקבל אישור מהאולפן בנווה אילן. מותר לחלוק על הבחירה שלכם, לבקר אותה ולשאול שאלות קשות. אבל הציפייה שהאסון שחוויתם יוביל אתכם בהכרח למסקנה הפוליטית של המגיש - היא התנשאות.
ואם בחדשות 12 שוב הופתעו מהבחירה שלכם, אולי הגיע הזמן שיבדקו איפה הם מפספסים.
בחסות הזלזול: פוספס סיפור עיתונאי מצוין
״השבט אמר את דברו״, הכריז קושמרו במונולוג הפתיחה של ״אולפן שישי״. ״הישראלים הצביעו לפי השבט שלהם. אם אתה חילוני מגוש דן, זה בעיקר גוש השינוי. אם אתה מסורתי מהפריפריה, זה בעיקר גוש נתניהו״.
בהמשך הציג את מישור הגפן באופקים: ״עברו בשכונה מבית לבית ורצחו 33 מבני השכונה. מחדל נורא. אז מה? שלוש שנים אחרי מישור הגפן נתנה 65% לגוש נתניהו, שזה במנדטים 78 מנדטים, לפוליטיקאים שבמשמרת שלהם קרה האסון הזה״. והוסיף: ״תמונה דומה גם בשדרות, בנתיבות, אפילו קריית שמונה, עיר שגם עכשיו עדיין חצי נטושה״.
מאחורי הנתונים האלה מסתתר הרי סיפור עיתונאי מרתק. מה חושבים התושבים על אחריות הממשלה והעומד בראשה? האם השתנתה עמדתם מאז הטבח? מה הם חושבים על החלופות? אלא שכדי לשאול שאלה ברצינות - צריך להניח שיש להם תשובה ששווה לשמוע. אבל קושמרו סיפק את ההסבר עוד לפני ששאל: השבט.
לחלוקה שהציג יש בסיס בתוצאות ההצבעה. אבל הקלפי מלמדת למי הצביעו, לא מה הכריע את הבחירה. הצבעה בקלפי אינה זיכוי לנתניהו מהכישלון שהביא עלינו את הטבח, אלא בחירה בין חלופות. אני מבין את זה, וגם תושבי אופקים מבינים את זה. מהמונולוג של קושמרו נדמה שהוא מתקשה לקבל את האפשרות הזאת. כאמור, "החילוני מגוש דן מצביע לגוש השינוי, המסורתי מהפריפריה לגוש נתניהו". לכאורה אבחנה סימטרית - אלא שכשהגיע שלב הדוגמאות, הסימטריה נסדקה. אופקים, שדרות, נתיבות, קריית שמונה. עיר אחר עיר, תושבי הפריפריה הוצגו כראיה לכך שגם אסון לא מצליח לשנות את הצבעתם.
וזה בדיוק הרגע שבו זזתי באי-נוחות. כאן בדיוק נחשפת ההתנשאות. מאחורי הפליאה שחש העיתונאי – מסתתרת דעה קדומה. שההצבעה שלהם היא ממילא עניין שבטי, רגשי, נאמנות עיוורת למנהיג. כאילו השקפת עולם, שיקולים ביטחוניים או בחינה של החלופות הן אופציות ששמורות למצביעים אחרים. עוד לפני ששמענו מילה אחת מהתושבים, הבחירה שלהם כבר הוסברה באמצעות השיוך העדתי, הדתי והגיאוגרפי שלהם: מסורתיים, פריפריה, נתניהו.
מה הם חושבים על ביטחון? מה הם דעתם על הרמטכ"ל לשעבר איזנקוט? מה המדיניות שיעדיפו? אין צורך לברר. "השבט" מסביר הכל.
שום הישג בקלפי לא פוטר את נתניהו מאחריות
יש משהו מקומם במיוחד בצמצום של בוחר ל״מסורתי מהפריפריה״. קושמרו אמנם כלל בחלוקה לשבטים גם את החילוני מגוש דן. אבל כשהגיע לשלב הדוגמאות, רק צד אחד נדרש להסביר את עצמו. אופקים, שדרות, נתיבות וקריית שמונה הוזכרו בזו אחר זו כראיות לנאמנות שאפילו אסון לא מצליח לערער. החלוקה הייתה לשני שבטים - הנזיפה נשמרה לאחד.
ופה חשוב להבהיר - האחריות של נתניהו לטבח כבדה. הוא עמד בראש הממשלה ביום שבו המדינה כשלה בהגנה על אזרחיה, ובמשך שנים ארוכות לפניו עיצב את מדיניותה. הכשלים בצבא ובמערכת הביטחון אינם פוטרים אותו מאחריות, והתנגדותו להקמת ועדת חקירה ממלכתית רק מחדדת את הצורך לדרוש ממנו תשובות. שום הישג בקלפי אינו תחליף לבירור האחריות לאסון.
אבל את התשובות האלה חייב נתניהו. תושבי אופקים אינם צריכים להשיב במקומו. ההצבעה שלהם אינה מוחקת את אחריותו, ואחריותו אינה שוללת מהם את הזכות לבחור בו.
אדם יכול לכעוס על הממשלה, לדרוש חקירה – ועדיין לחשוב שהחלופה לשלטון גרועה ממנו. אפשר להתווכח עם השיקול הזה בחריפות. אבל כדי לקבוע שמדובר בנאמנות שבטית, צריך קודם לברר מה היו השיקולים.
הרי, מאחורי התמיהה הזו של המגיש עומדת הנחה נחרצת: "אילו שקלו את מצבם כראוי, היו בוחרים אחרת". כך הופכת המחלוקת עם הבחירה בקלפי – לפקפוק בשיקול דעתו של הבוחר.
בעבודה העיתונאית, כשאתה משוכנע שהמסקנה שלך היא המסקנה הסבירה היחידה, אתה מפסיק לשאול שאלות ולהקשיב לאנשים שאמורים להיות במרכז הסיקור שלך. המונולוג הזה ממחיש את המרחק בין האולפן בנווה אילן לרחוב באופקים.
מעט צניעות לא תזיק
וכאן הביקורת חורגת מקושמרו. אחרי הפערים בין תחזיות הבחירות לתוצאות, גם בחדשות 12 צריכים לשאול מה החמיצו בהיכרות עם הציבור. אילו עמדות לא קיבלו מספיק מקום? אילו שיקולים ביטלו בקלות רבה מדי? את מי התרגלו לפגוש בעיקר דרך סקרים?
המונולוג אינו מסביר כשלעצמו מדוע סקר או מדגם טעו. אבל הוא מעלה שאלה שהמערכת צריכה להפנות גם לעצמה: האם הנטייה לפטור בחירה פוליטית כ״שבטיות״ מקשה עליה להבין את הבוחרים לפני שהם מגיעים לקלפי? מי שמשוכנע שהוא כבר יודע מדוע אנשים מצביעים לנתניהו, עלול להפסיק להתעניין במה שיש להם לומר.
במקום לתהות רק מדוע התושבים לא שינו את דעתם, ראוי לבדוק גם מדוע באולפן לא הבינו אותה. אחרי הכישלון בחיזוי התוצאות, היה אפשר לצפות לקצת פחות ביטחון כשמפרשים את בחירת הציבור, ולמעט יותר מוטיבציה לבדוק מה בדיוק פוספס.
ולתושבי מישור הגפן: אחרי הטבח שעברתם, אתם לא חייבים הסברים לאף אחד. תתרכזו בשיקום הבתים, הקהילה, המשפחות והחיים – ולצד זאת תמשיכו לדרוש תשובות מההנהגה, בלי קשר לפתק ששמתם בקלפי. ההצבעה שלכם לא פוטרת את נתניהו מאחריות, והוא חייב לכם תשובות. ועם זאת, האחריות שלו לא שוללת מכם את חופש הבחירה. את ההסברים על ההפקרה אתם זכאים לקבל מהממשלה.
תושבי אופקים כבר נתנו את תשובתם בקלפי, כעת גם לחדשות 12 יש כמה שאלות לענות עליהן.